Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 47b

שֶׁאֵין מִן הַכֹּל זוֹכֶה אָדָם לִלְמוֹד. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבּוֹ לְצַיְדָּן לִלְמוֹד תּוֹרָה.

Traduction

a person does not merit to learn from everyone, and it is possible that the only suitable teacher for him lives outside of Eretz Yisrael. And Rabbi Yosei reported in support of his position: It once happened that Yosef the priest went to his teacher in Tzeidan, outside Eretz Yisrael, to learn Torah, although the preeminent Sage of his generation, Rabban Yoḥanan ben Zakkai, lived in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד. אין אדם זוכה ללמוד מכל מלמדיו יש רב שמשנתו סדורה בפיו ושונה לתלמידיו דרך קצרה:

לצידן. חוצה לארץ:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּלְמָה לִי? וְהָא אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי!

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said about this: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. The Gemara asks: Why was it necessary for Rabbi Yoḥanan to issue this ruling? Didn’t you say: In disputes between Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and so it should be obvious that this halakha is in accordance with his opinion? Apparently, this principle is not accepted.

אָמַר אַבָּיֵי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי — בְּמַתְנִיתִין, אֲבָל בְּבָרַיְיתָא — אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

Abaye said: It was nonetheless necessary to issue this ruling, it could have entered your mind to say that this principle applies only with regard to disputes in the Mishna. But with regard to disputes in a baraita, say no, the principle does not apply. Therefore, Rabbi Yoḥanan is teaching us that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei in this case as well.

Rachi non traduit

סד''א הני מילי. דכייל רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי:

במתניתין. דדוקא היא:

אבל בברייתא. דילמא איחליף דרבי יהודה לדר' יוסי ודרבי יוסי לדרבי יהודה:

אימא לא. לסמוך עלה להכי צריך למימר הלכה ולעולם איתנהו להני כללי:

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: הָנֵי כְּלָלֵי לָאו דִּבְרֵי הַכֹּל נִינְהוּ, דְּהָא רַב לֵית לֵיהּ הָנֵי כְּלָלֵי.

Traduction

Since no proof has been found to support Rav Mesharshiya’s statement that there are no principles for issuing halakhic rulings, the Gemara emends his statement. Rather, this is what Rav Mesharshiya is saying: These principles were not accepted by all authorities, as in fact Rav did not accept these principles, as demonstrated above.

Rachi non traduit

אלא הכי קאמר. רב משרשיא כו':

דהא רב לית ליה להני כללי. כדאמר לעיל מדאיצטריך ליה למימר סיים בה נמי הלכה כר' יהודה:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חֶפְצֵי נָכְרִי אֵין קוֹנִין שְׁבִיתָה.

Traduction

The Gemara returns to addressing acquisition of residence. Rav Yehuda said that Shmuel said: Objects belonging to a gentile do not acquire residence and do not have a Shabbat limit, either on their own account or due to the ownership of the gentile. Accordingly, if they were brought into a town from outside its limits, a Jew may carry them two thousand cubits in each direction.

Rachi non traduit

אין קונין שביתה. והרי הן כרגלי כל אדם ואם באו מחוץ לתחום לתוך העיר מותר להוליכן לכל רוח:

לְמַאן, אִילֵּימָא לְרַבָּנַן — פְּשִׁיטָא! הַשְׁתָּא חֶפְצֵי הֶפְקֵר דְּלֵית לְהוּ בְּעָלִים, אֵין קוֹנִין שְׁבִיתָה. חֶפְצֵי הַנָּכְרִי, דְּאִית לְהוּ בְּעָלִים, מִיבַּעְיָא?

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion was this statement made? If you say that it was made in accordance with the opinion of the Rabbis, it is obvious. Now, if unclaimed objects, which do not have owners, do not acquire residence, is it necessary to say that a gentile’s objects, which have an owner, do not acquire residence?

Rachi non traduit

חפצי הפקר. דאיכא למימר ליקנו מנפשייהו אמרי רבנן דאין קונין:

חפצי הנכרי דאית להו בעלים. והרי הן כמותן ובעליהן לית להו שביתה דלאו בני שביתה נינהו מיבעיא:

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, וְקָא מַשְׁמַע לַן: אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קוֹנִין שְׁבִיתָה — הָנֵי מִילֵּי חֶפְצֵי הֶפְקֵר, דְּלֵית לְהוּ בְּעָלִים. אֲבָל חֶפְצֵי הַנָּכְרִי, דְּאִית לְהוּ בְּעָלִים — לָא.

Traduction

Rather, this statement must have been made in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, and Shmuel is teaching us that when we say that Rabbi Yoḥanan ben Nuri said that objects acquire residence, this applies only to unclaimed objects, which have no owners; but it does not apply to objects belonging to a gentile, which have owners.

מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מִן הַנָּכְרִי בְּיוֹם טוֹב, וְכֵן הַמַּשְׁאִיל לוֹ לַנָּכְרִי כְּלִי מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהֶחְזִירוֹ לוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְהַכֵּלִים וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — יֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְנָכְרִי שֶׁהֵבִיא לוֹ פֵּירוֹת מִחוּץ לַתְּחוּם — הֲרֵי זֶה לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָן.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita. Rabbi Shimon ben Elazar says: With regard to a Jew who borrowed a utensil from a gentile on a Festival, and similarly with regard to a Jew who lent a utensil to a gentile on the eve of a Festival and the gentile returned it to him on the Festival, and likewise utensils or bins that acquired residence within the city’s Shabbat limit, in all these cases the utensils have, i.e., can be moved, two thousand cubits in each direction. But if a gentile brought the Jew produce from outside the Shabbat limit, the Jew may not move it from its place.

Rachi non traduit

השואל כלי מן הנכרי. ובן עירו הוה:

וכן המשאיל לו כלי מערב יום טוב. וקנה שביתה אצל הנכרי בתוך תחום העיר:

והכלים והאוצרות. שעשאום אוצר:

יש להן אלפים לכל רוח. ואפילו הן של הפקר וכלי שקנה שביתה אצל הנכרי והחזירו לבעלים ועירבו בעליו למזרח או למערב אין יכול להוציאו מאלפים:

לא יזיזם ממקומן. דקנו שביתה במקומן והרי יצאו חוץ לתחום ואין להן אלא ארבע אמות:

Tossefoth non traduit

והכלים והאוצרות ששבתו בתוך התחום יש להם אלפים אמה לכל רוח. פ''ה ואפילו הן של הפקר משמע דלא מיבעיא אם יש להם בעלים וקשה דאי יש להם בעלים הרי הן כרגלי הבעלים ואפי' אם נעמידם כגון שהבעלים בעיר אחרת דהשתא לא הוי כרגלי הבעלים ומ''מ בני שביתה הם יותר מן ההפקר ויש להן אלפים אמה לכל רוח מ''מ אין נראה להעמיד כלל ביש להם בעלים דביש להם בעלים מה לי תוך התחום מה לי חוץ לתחום ונראה דבשל הפקר איירי והא דנקט תוך התחום לאשמעינן דאפ''ה לא קני שביתת העיר וא''ת ומאי שנא דהכא יש להן אלפים אמה לכל רוח דמשמע ממקומן מדלא קתני כרגלי אנשי העיר וגבי גשמים שסמוכים לעיר הוי כרגלי אנשי העיר כדאמרינן לעיל (עירובין דף מה:) וי''ל דהתם אנשי העיר דעתם עליהם דגשמים ידועים לכל בני העיר אבל אוצרות דהפקר אם היו ידועים כבר היו זוכין בהן ועוד שמא יש לחלק משום דהתם בסמוכין וקרובין דעתן עליהן והכא ברחוקים אלא שהן בתוך התחום ומיהו נראה דאלפים אמה לאו ממקומן קאמר אלא מן העיר כמו בגשמים דלעיל דהא מוכח גבי חרס שבין שתי תחומי שבת דלרבי יוחנן חפצי הפקר שבתוך התחום קונין שביתת העיר אפילו אין דעת אנשי העיר עליהם כמו שאפרש בסמוך וברייתא דהכא כר' יוחנן בן נורי וליכא למיפרך האי כרגלי אנשי העיר מבעי' ליה כדפריך לעיל כיון דהזכיר הכא תוך התחום משמע שפיר דאלפים אמה לכל רוח מן העיר קאמר ואף על גב דכייל להו בהדי שואל כלי מן הנכרי ונכרי אם עומד חוץ לעיר מונין לו אלפים ממקומו סתמא דמלתא נכרי בעיר עומד:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי חֶפְצֵי נָכְרִי קוֹנִין שְׁבִיתָה, הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא.

Traduction

Granted if you say that Rabbi Yoḥanan ben Nuri holds that objects that belong to a gentile acquire residence, one can say that this baraita is in accordance with whose opinion? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, that even a gentile’s objects acquire residence.

Rachi non traduit

הא מני. דקתני חפצי הנכרי קונין שביתה ר' יוחנן בן נורי כלומר רבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי יוחנן בן נורי אמר:

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי חֶפְצֵי הַנָּכְרִי אֵין קוֹנִין שְׁבִיתָה, הָא מַנִּי — לָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְלָא רַבָּנַן!

Traduction

However, if you say that Rabbi Yoḥanan ben Nuri holds that objects belonging to a gentile do not acquire residence, in accordance with whose opinion is this baraita? It is neither in accordance with that of Rabbi Yoḥanan ben Nuri nor that of the Rabbis.

לְעוֹלָם קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי חֶפְצֵי הַנָּכְרִי קוֹנִין שְׁבִיתָה, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבָּנַן, וּדְקָאָמְרַתְּ: לְרַבָּנַן פְּשִׁיטָא — מַהוּ דְּתֵימָא: גְּזֵירָה בְּעָלִים דְּנָכְרִי אַטּוּ בְּעָלִים דְּיִשְׂרָאֵל, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: Actually, say that Rabbi Yoḥanan ben Nuri holds that a gentile’s objects acquire residence, and that Shmuel, who said that they do not acquire residence, spoke in accordance with the opinion of the Rabbis. And with regard to that which you said, that according to the opinion of the Rabbis, it is obvious that a gentile’s objects do not acquire residence, so this ruling need not have been stated at all. The Gemara answers: That is incorrect, as you might have said that the Sages should issue a decree in the case of gentile owners that his objects acquire residence in his location and that they may not be carried beyond two thousand cubits from that spot, lest people carry objects belonging to a Jewish owners beyond their two-thousand-cubit limit. Therefore, it is teaching us that no decree was issued.

Rachi non traduit

לעולם סבר רבי יוחנן חפצי נכרי. כחפצי הפקר והא ר' יוחנן בן נורי:

ושמואל דאמר. לעיל אין קונין רבנן דאמרי בחפצי הפקר דאין קונין:

וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֶפְצֵי נָכְרִי קוֹנִין שְׁבִיתָה, גְּזֵירָה בְּעָלִים דְּנָכְרִי אַטּוּ בְּעָלִים דְּיִשְׂרָאֵל.

Traduction

Rav Ḥiyya bar Avin, however, said that Rabbi Yoḥanan said: Objects that belong to a gentile indeed acquire residence, due to the aforementioned decree issued in the case of gentile owners due to the case of Jewish owners.

הָנְהוּ דִּכְרֵי דַּאֲתוֹ לִמְבָרַכְתָּא, שְׁרָא לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא לְמִיזְבַּן מִינַּיְיהוּ.

Traduction

The Gemara relates that certain rams were brought to the town of Mavrakhta on Shabbat. Rava permitted the residents of Meḥoza to purchase them and take them home, although Mavrakhta was outside the Shabbat limit of Meḥoza and could be reached by the residents of Meḥoza only by way of an eiruv of Shabbat limits.

Rachi non traduit

דיכרי. אילים:

מברכתא. שם מקום:

מחוזא. עיר הסמוכה למברכתא בתוך ד' אלפים ומערבין מזו לזו:

למיזבן מינייהו. ואייתינהו למחוזא ואף על פי שהביאום הנכרים מחוץ לתחום דקסבר חפצי הנכרי אין קונין שביתה:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מַאי דַּעְתָּיךְ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חֶפְצֵי נָכְרִי אֵין קוֹנִין שְׁבִיתָה.

Traduction

Ravina said to Rava: What is your reasoning in permitting these rams? You must rely upon that which Rav Yehuda said that Shmuel said: Objects belonging to a gentile do not acquire residence, and so they are permitted even if they were brought to Meḥoza from outside the Shabbat limit.

וְהָא שְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֶפְצֵי נָכְרִי קוֹנִין שְׁבִיתָה, גְּזֵירָה בְּעָלִים דְּנָכְרִי אַטּוּ בְּעָלִים דְּיִשְׂרָאֵל?!

Traduction

Isn’t the principle, in disputes between Shmuel and Rabbi Yoḥanan, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan? And Rav Ḥiyya bar Avin already said that Rabbi Yoḥanan said: Objects that belong to a gentile acquire residence, based on a decree in the case of a gentile owner, due to the case of a Jewish owner. The halakha is in accordance with his opinion.

הֲדַר אָמַר רָבָא: לִיזְדַּבְּנוּ לִבְנֵי מְבָרַכְתָּא, דְּכוּלַּהּ מְבָרַכְתָּא לְדִידְהוּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת דָּמְיָא.

Traduction

Rava reconsidered and said: Let the rams be sold only to the residents of Mavrakhta. Although the rams acquired residence, and may be moved only four cubits as they were taken beyond their Shabbat limit, the legal status of all Mavrakhta is like four cubits for them. However, they may not be sold to the residents of Meḥoza, as the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

כארבע אמות דמי. כדתנן במתניתין הוליכוהו לעיר אחרת או נתנוהו בדיר וסהר כו' ופסקינן לעיל אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה והוא הדין לעיר שיש לה מחיצות:

Tossefoth non traduit

דכולה מברכתא כד' אמות דמיא. בריש פירקא פ''ה והוליכו לעיר אחרת והרי מוקפת מחיצות משמע דלא חשיב כד' אמות לענין להלך את כולה אלא במוקפת מחיצות דומיא דדיר וסהר והא מברכתא צריך לומר דמוקפת מחיצות הויא ואע''ג דגבי נותן עירובו באילן (לעיל עירובין דף לב:) פריך חוץ לעיבורה של עיר נמי כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ד' אמות וכו' משמע דתוך עיבורה של עיר נמי הוי טעמא לפי שנעשית לו כל העיר ועיבורה כארבע אמות אף על פי שאין שם מחיצה ה''מ לשובת שם או נותן שם עירובו שיש לו אלפים אמה לכל רוח ונחשב הכל כד' אמות אפילו חוץ למחיצות כיון שהוא בעיבורה של עיר אבל בבא מחוץ לתחום אינו נחשב כד' אמות בלא היקף מחיצות ואומר ר''י דבעי נמי דתהוי מוקפת לדירה דלא עדיף משבת באויר מחיצות שיש לו אלפים אמה לכל רוח אפילו הכי לא חשיב לגביה כארבע אמות בהיקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כדאמר בשבת בתל ונקע וצריך ליזהר בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה דשרי לישראל אחר או שבא בשביל נכרי שלא יטלטלנו חוץ לד''א בעיר שאין לה מחיצות שמוקפת לדירה:

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: חֵרֶם שֶׁבֵּין תְּחוּמֵי שַׁבָּת — צָרִיךְ

Traduction

Rabbi Ḥiyya taught a baraita: A water-filled ditch [ḥerem] that lies between two Shabbat limits requires

Rachi non traduit

חרם. מצודת דגים ומפסיק במים בין ב' תחומין של ב' עיירות וחברו מצודים וחרמים (קהלת ז':כ''ו) וכתיב על כן יזבח לחרמו (חבקוק א':ט''ז) וגדר של קנים הוא:

צריך לעשות מחיצה של ברזל. שלא יעברו מים של תחום זה לתוך תחום זה דכל מה שבתוך תחום העיר אין קונה שביתה במקומו להיות לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח אלא בתר העיר גריר ואם הוא בסוף התחום אין יכול לזוז משם ולחוץ ואין בני תחום זה יכולין למלאות מתוך תחום עצמו מפני עירוב מים של תחום האחר:

ה''ג אי נימא משום דתני לה כר' יוחנן בן נורי ולחומרא ואיהו לקולא סבר ומשום דסבירא ליה לקולא כל דתני לחומרא מחייך עליה. בתמיה אי נימא משום דרבי חייא תני למתניתין כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה בתוך תחומין ורבי יוסי בר חנינא סבירא ליה כרבנן לקולא דאמרי אין קונין שביתה והרי הן כרגלי כל אדם:

Tossefoth non traduit

חרם. לשון מצודות וחרמים שבין שני תחומי שבת צריך מחיצה של ברזל שלא יעברו מים מתחום זה לתחום זה דכל מה שבתוך תחום העיר אין לו שביתה במקומו להיות לו אלפים לכל רוח ממקומו אלא בתר קרתא גרירא כך פי' הקונט' וכן פר''ת אלא דפי' חרם לשון והחרים ה' לשון ים (ישעיהו י''א:
ט''ו) כשמעלה הים שרטון ומתייבש נשארים נקעים מלאים מים וחרם הוא נקע מלא מים וכן פר''ח חרם לשון חריץ וא''ת אמאי מוקי לה כרבי יוחנן בן נורי הא לרבנן נמי אמר לעיל (עירובין מה:) גבי גשמים הסמוכים לעיר דהוו כרגלי אנשי העיר וי''ל דהכא דמימשכי מתחום זה לתחום זה בטלה דעתם והוי כחפצי הפקר דאין קונין שביתה לרבנן והוו כרגלי הזוכה אבל לר' יוחנן דקנו שביתה כשהן בתוך תחום העיר קונין שביתת העיר אף ע''פ שאין דעת אדם עליהם קונה אבל אין לפרש דלר' יוחנן קונין שביתה במקומן ומה שצריך מחיצה של ברזל היינו כדי להכניסם לעיר לפי שמקצת המים רחוקים מן העיר יותר מאלפים אמה דאם כן אמאי נקט בין שני תחומין אפילו אי ליכא עיר שניה לא מצו להכניס מים לעיר שחוץ לתחום ועוד אפילו מחיצה של ברזל לא תועיל להכניסם לעיר מסוף אלפים אמה שהרי בתחלת העיר כלו האלפים של מים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source